Rogativa
(forbøn for ein alvorleg sjuk mann)

Om ein seier rogativa i synagogen, opnar ein dørene til hēkhál (arka) og leiaren av gudstenesta seier:

Tefillá leŋaní khi jàŋatóf, velifné Adonáj jišpókh siḥó. Adonáj šimŋá tefillatí, vešavŋatí ēlèkha tabó. Adonáj àl be’appekhá tókhiḥéni, và’al-bàḥamátekhá tejasseréni. Karáti šimkhá Adonáj, mibbór taḥtijjót. Ḥonnéni Adonáj ki umlàl áni; refa’éni Adonáj ki nibhalú ŋaṣamáj. Venafší nibhalá me’ód; ve’attá Adonáj — ŋàd matáj? Ḥonnéni Adonáj, ki ēlèkha ekrá kol-hajjóm. Habbíta ŋanéni Adonáj Eloháj, ha’íra ŋēnáj pen-jišán hammávet. Lemàŋan Šimkhá Adonáj teḥajjéni, beṣidkátekhá toṣí miṣṣará nafší. Aní el Elohím ekrá, vàAdonáj jóšiŋéni. Aní amàrti: «Adonáj! Ḥonnéni! Refa’éni Adonáj, ve’érafé; hóšiŋéni, ve’ivvašéŋa; ki tehillatí átta.» Šemàŋ, Adonáj, kolí ekrá, veḥonnéni vàŋanéni. Jàŋankhá Adonáj bejóm ṣará, jesaggebkhá Šém Elohé Jàŋakób. Karób Adonáj lenišberé-léb, ve’et-dakke’é rúaḥ jošiaŋ. Raḥúm veḥannún Adonáj, èrekh appàjim veràb ḥásed. Kavvé el Adonáj! Ḥazàk vejà’améṣ libbèkha; vekavvé èl Adonáj! Líšuŋátekhá kivvíti, Adonáj.

Ei bøn for den trengjande når han er overvelda, og framføre Adonáj kastar fram klaga si. Adonáj, hør bøna mi; og lat ropet mitt åt Deg komma. Adonáj, refs meg ikkje i harmen Din, og straff meg ikkje i vilska Di. Eg kalla på Namnet Ditt, Adonáj, or den djupaste hola. Ha miskunn med meg, Adonáj, for eg er svak; Adonáj, heil meg, for beina mine er veike. Og sjela mi er oveleg veik; og Du, Adonáj: Kor lenge? Ha miskunn med meg, Adonáj, for åt Deg kallar eg kvar einaste dag. Sjå ned til meg og svar meg, Adonáj min Elohím; lys opp augo mine så eg ikkje søv dødens søvn. For Ditt Namns skuld, Adonáj, gjev meg liv; for Di Rettferds skuld lei or sorga mi sjel. Eg vil kalle på Elohím, og Adonáj vil berge meg. Eg sa: «Adonáj, ha miskunn med meg; heil sjela mi, for eg synda mot Deg.» Adonáj, min Elohím: Eg ropa åt Deg og du heila meg. Heil meg, Adonáj, og eg vil bli heil; berg meg, og eg vil bli berga, for hyllinga mi er Du. Hør, Adonáj, stemma mi kallar, og vis Du miskunn med meg og svar meg. Adonáj høre deg på den urolege dag; forsvare deg Namnet åt Jàŋakóbs Elohím. Nær er Adonáj dei med brotne hjarto, og berge gjer Gud dei med nedtrykt ande. Miskunnsam og nådig er Adonáj, sein til sinne og stor i sin godskap. Vent de på Adonáj! Ver sterk, og Gud styrker hjarta ditt; vent du på Adonáj! På berginga Di har eg venta, Adonáj.

תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַֽעֲטֹף. וְלִפְנֵי יי ישְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ יי שִׁמְעָה תְפִלָּתִי. וְשַׁוְעָתִי אֵלֶֽיךָ תָבוֹא׃ יי אַל בְּאַפְּךָ תֽוֹכִיחֵֽנִי. וְֽאַל־בַּֽחֲמָֽתְךָ תְיַסְּרֵֽנִי׃ קָרָֽאתִי שִׁמְךָ יי. מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת׃ חָנֵּֽנִי יי כִּי אֻמְלַל אָֽנִי. רְפָאֵֽנִי יי כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד. וְאַתָּה יי עַד מָתָי׃ חָנֵּֽנִי אֲדֹנָי. כִּי אֵלֶֽיךָ אֶקְרָא כָּל־הַיּוֹם׃ הַבִּֽיתָ עָנֵֽנִי יי אֱלֹהָי. הָאִֽירָה עֵינַי פֶּן־אִישָׁן הַמָּֽוֶת׃ לְמַֽעַן שִׁמְךָ יי תְּחַיֵּֽינִי. בְּצִדְקָֽתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃ אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא. וַֽיי יֽוֹשִׁיעֵֽנִי׃ אֲנִי אָמַֽרְתִּי יי חָנֵּֽנִי. רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָֽאתִי לָךְ׃ יי אֱלֹהָי. שִׁוַּֽעְתִּי אֵלֶֽיךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃ רְפָאֵֽנִי יי וְאֵֽרָפֵא. הֽוֹשִׁיעֵֽנִי וְאִוָּשֵֽׁעָה. כִּי תְהִלָּתִי אָֽתָּה׃ שְׁמַע יי קוֹלִי אֶקְרָא. וְחָנֵּֽנִי וַֽעֲנֵֽנִי׃ יַֽעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַֽעֲקֹב׃ קָרוֹב יי לְכָל־קֹֽרְאָיו. לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶֽאֱמֶת׃ קָרוֹב יי לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב. וְאֶת־דַכְּאֵי רֽוּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃ רַחוּם וְחַנּוּן יי. אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חָֽסֶד׃ קַוֵּה אֶל יי. חֲזַק וְיַֽאֲמֵץ לִבֶּֽךָ. וְקַוֵּה אֶל יי׃ לִֽישׁוּעָֽתְךָ קִוִּֽיתִי יי׃

Alle dagar, fortset:

הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ. הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַֽחֲמִים. הַבּוֹרֵא עֽוֹלָמוֹ בְּמִדַּת הָרַֽחֲמִים. וְלוֹ הַחֶֽסֶד וְהָרַֽחֲמִים׃ הַמִּתְנַהֵג עִם בְּרוּאָיו בְּמִדַּת הָרַֽחֲמִים. מַטֶּה כְּלַפֵּי הַחֶֽסֶד וְהָרַֽחֲמִים. הַפּוֹדֶה וְהַמַּצִּיל. הַמַּפְלִיא חֲסָדָיו לְהוֹעִיל. הַקָּרוֹב לְקֽוֹרְאָיו. הָֽעוֹנֶה לְעִתּוֹת בַּצָּרָה אֶל יְרֵאָיו. הוּא יִתְמַלֵּא רַֽחֲמִים טָבִין עָלֵֽינוּ. וְעַל כָּל־עַמּוֹ נֵּית יִשְׂרָאֵל. וְעַל כָּל־קְהִלּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ הַשְׁרוּיִים בְּצַֽעַר וּבְצָרָה. וּבִכְלָלָם יִזְכֹּר. וְיִפְקֹד. וְיַחְמֹל. וִֽירַחֵם. וְיַצִּיל. וְיָגֵן. וְיוֹשִֽׁעַ. וְיָחֹס. וְיָחֹן. וְיִרְפָּא. וִֽיעוֹדֵד. אֶת־הַגְּבִיר (førenamn) בַּר (foreldrenamn) הַשָּׁרוּי בְּצַֽעַר וּבְצָרָה. שׁוֹכֵב עַל עֶֽרֶשׂ דְוָי. וְשׁוֹאֵל מֵאֵת יי אֱלֹהָיו. צְדָקָה. וְחֵן. וָחֶֽסֶד. וְרַֽחֲמִים. וּמַרְפֵּא. וַֽאֲרוּכָה. וְשָׁלוֹם. וְחַיִּים׃

Fortset:

מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַֽחֲמָיו יְרַֽחֲמֵֽהוּ. וִֽיקַיֵּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. כִּי אֵל רַחוּם יי אֱלֹהֶֽיךָ. לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶֽךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת־בְּרִית אֲבֹתֶֽיךָ. אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃

מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַֽחֲמָיו יַֽעֲנֵֽהוּ. כְּדִכְתִיב. יַֽעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַֽעֲקֹב׃ יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּֽדֶשׁ. וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶֽךָּ׃ יִזְכֹּר כָּל־מִנְחֹתֶֽיךָ. וְעֽוֹלָֽתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶּֽלָה׃ יִֽתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶֽךָ. ולכָל־עֲצָֽתְךָ יְמַלֵּא׃

מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַֽחֲמָיו יָסִיר מִמֶּֽנּוּ כָּל־מִינֵי חֳלָיִם רָעִים. וְיִגְזֹר עָלָיו גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת. וִֽיבַטֵּל מֵֽעָלָיו כָּל־גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְיִרְפָּא אֶת־מַכּוֹתָיו וְאֶת־מַכְאוֹבָיו. וְיִסְלַח לְכָל־עֲוֹֽנוֹתָיו. וִֽיכַפֵּר לְכָל־פְּשָׁעָיו. וְיַֽאֲרִיךְ יָמָיו וּשְׁנוֹתָֻו. כְּדִכְתִיב. כִּי אֹֽרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים. וְשָׁלוֹם יוֹסִֽיפוּ לָךְ׃ וְנֶֽאֱמַר. כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶֽיךָ. וְיוֹסִֽפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃

מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַֽחֲמָיו יִרְפָּאֵֽהוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְיַֽעֲלֶה לוֹ אֲרוּכָה. כְּדִכְתִיב. אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ. וְאַרְאֵֽהוּ בִּשֽׁוּעָתִי׃

מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַֽחֲמָיו. יִפְתַּח לוֹ שַֽׁעֲרֵי אוֹרָה. שַֽׁעֲרֵי בְרָכָה. שַֽׁעֲרֵי כַפָּרָה. שַֽׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. שַֽׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים. שַֽׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. שַֽׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כַּכָּתוּב. וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵֽיי. מָֽעוּזָם בְּעֵת צָרָה׃ וַיַּעְזְרֵם יי וַיְפַלְּטֵם. יְפַלְּטֵם מֵֽרְשָׁעִים וְיֽוֹשִׁיעֵם. כִּי חָֽסוּ בוֹ׃